אודות המשרד
צוות המשרד
תחומי עיסוק
שאלות ותשובות
צור קשר

לפגישת יעוץ

(ללא התחייבות)

מלא הפרטים ונחזור אליך בהקדם

שם
טלפון
דוא"ל
נושא

ליצירת קשר מיידי
פנה אל משרדנו
בטלפון 04-8525233
או info@bzlawoffice.co.il

תאונות עבודה

פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה, מחלת מקצוע או תאונה הנגרמת במנגנון של "מיקרוטראומה" (תאונות זעירות חוזרות ונישנות, שבהצטברותן גורמות לנזק). 

 

מאמר זה עוסק אך ורק בפגיעה בעבודה כתוצאה מתאונה בעבודה.

 

תאונת עבודה הינה תאונה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו ועקב עבודתו לרבות תאונה שהתרחשה בדרך אל מקום העבודה ובחזרה ממקום העבודה או תאונה שהתרחשה בפעילות אחרת הקשורה למקום העבודה לרבות השתלמויות, נופשים, ארועי ספורט וכו'. 

 

יודגש, כי לעתים גם אירוע תאונתי שאינו אירוע חבלתי חיצוני והוא אינו נראה לעין כדוגמת: אוטם שריר הלב או אירוע מוחי, יכול להיות מוכר כתאונת עבודה בהתקיים מספר תנאים מיוחדים, ומכאן שהוכחת תאונת עבודה, שגרמה לאוטם לבבי או לאוטם מוחי היא קשה ומורכבת יותר.

במקרה בו התרחשה תאונת עבודה עומדת בפני הנפגע האפשרות להגיש תביעה להכרה באירוע התאונה כנגד המוסד לביטוח לאומי ו/או להגיש תביעה כנגד הגורמים האחראיים להתרחשות התאונה לרבות כנגד המעסיק.

 

בעת הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לא נדרשים כלל לשאלה מי האשם בגרימת התאונה, ויודגש, כי גם במקרה בו העובד עצמו התרשל התרשלות חמורה וגרם בהתנהגותו להתרחשות התאונה, עדיין הוא יוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה, ובתנאי שהתאונה התרחשה בזמן העבודה ועקב העבודה.

בשונה מכך, בעת הגשת תביעה כנגד הגורמים האחראיים להתרחשות התאונה לרבות כנגד המעסיק, תמיד תיבחן שאלת האשמה שלהם כולל אשמתו של העובד, ולכן, לפני הגשת תביעה בגין תאונת עבודה יש להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום זה. 

הרינו להדגיש, כי גם תאונת דרכים יכולה להיחשב בנסיבות מסוימות כתאונת עבודה ואז פתוחה בפני הנפגע הדרך להגיש את תביעתו גם כנגד המוסד לביטוח לאומי וגם כנגד חב' הביטוח הרלוונטית למועד התאונה.

 

כמו כן, תקיפה לרבות תקיפה מינית שהתרחשו במקום העבודה כלפי עובד, יחשבו כתאונת עבודה ככל שיוכח שנגרם לעובד נזק גופני ו/או נפשי.

 

העובדים המבוטחים בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי הם: 

שכירים למעט אנשי כוחות הביטחון (חיילים, שוטרים, סוהרים), עצמאיים המשלמים דמי ביטוח לאומי, אדם הנמצא בהכשרה או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי ועוד.

 

תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי: 

בעת הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי על הנפגע להגיש שתי תביעות נפרדות וכדלקמן:

תביעה לדמי פגיעה: 

תביעה זו יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התרחשות התאונה (איחור בהגשת התביעה עלול לגרום לכרסום בזכויות הכספיות של הנפגע).

תביעה זו תביא להכרה בתאונה ובעקבותיה יהיה זכאי הנפגע לתשלום דמי פגיעה אשר ישולמו לו בעבור 91 ימים בלבד ובתנאי שהנפגע לא חזר לעבודתו באופן רציף בהסתמך על אישור רפואיים מתאימים.

היה והנפגע חזר לעבודתו לפני תום 91 הימים, ישולמו לו דמי הפגיעה רק בעבור פרק הזמן בו הוא נעדר ברציפות מעבודתו. 

נפגע שתביעתו לדמי פגיעה הוכרה רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

תביעה לקביעת דרגת נכות:
 
לאחר הגשת התביעה יוזמן הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תקבע על סמך בדיקתו ומסמכים רפואיים את דרגת נכותו הזמנית ו/או הצמיתה.

דרגת נכות צמיתה בשיעור של עד 9% - לא תזכה את הנפגע בפיצוי כספי.

דרגת נכות צמיתה בשיעור 10% עד 19% - תזכה את הנפגע במענק כספי חד פעמי.

דרגת נכות צמיתה בשיעור 20% ומעלה – תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

סכום המענק או הקצבה יחושבו בהתאם לשכרו של העובד (ברוטו) ואחוזי הנכות הרפואית שנקבעו על ידי הועדה הרפואית.

 

תקנה 15:

הועדה הרפואית תהיה רשאית לקבוע לנפגע נכות נוספת בשיעור של עד מחצית מהנכות הרפואית שנקבעה לו ובתנאי שעקב הפגיעה בעבודה הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. 

נכה נזקק - תקנה 18 א': 

היה ולאחר תום תקופת דמי הפגיעה הנכה עדיין לא חזר לעבודתו ואין לו כל הכנסה מעבודה, וועדה רפואית קבעה לו נכות רפואית זמנית בשיעור נמוך מ- 100%, רשאי הנפגע להגיש בקשה לנכה נזקק וככל שתוכר בקשתו, הוא יקבל את מלוא אובדן הכנסתו לפרק זמן נוסף של עד 4 חודשים. 

היה ולאחר פרק זמן זה עדיין לא חל כל שינוי במצבו של הנפגע, יוכל הנפגע לחזור ולהגיש בקשה נוספת לנכה נזקק מעת לעת ועד לתום תקופת הנכות הזמנית.

הליכים כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות:

במקרה בו נדחתה תביעתו של הנפגע לדמי פגיעה, יש באפשרותו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

 

במקרה אחר בו נפסקו לנפגע ע"י הועדה הרפואית שדנה בעניינו אחוזי נכות נמוכים שאינם משקפים את מצבו הרפואי, יש באפשרות הנפגע להגיש ערר לועדה רפואית לעררים שתבחן את מצבו הרפואי מחדש.

יצוין, כי גם כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים יכול הנפגע להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד.

 

תביעה כנגד הגורמים האחראיים להתרחשות התאונה לרבות כנגד המעסיק:

הגשת תביעה לפיצויים כנגד המעסיק ו/או כנגד צדדים שלישיים שאחראיים להתרחשות התאונה יכולה להיות מוגשת בנוסף לתביעת הנפגע כנגד המוסד לביטוח לאומי.

אולם, בשונה מתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי שאינה דורשת אשמה, תביעה כנגד המעסיק ו/או כנגד צדדים שלישיים דורשת מהנפגע להוכיח את אשמתם/רשלנותם בגרימת התאונה.

ככל שיעלה בידי הנפגע להוכיח את אשמתם/רשלנותם של הגורמים האחראיים לנזקיו, ידון בית המשפט בשאלת נכותו הרפואית והתפקודית על סמך חוות דעת מטעם הצדדים להליך ו/או חוות דעת מטעם מומחה שימונה לכך ע"י בית המשפט.

 

יודגש, כי אין כפל פיצוי ובמקרה בו תביעת הנפגע כנגד האחראיים להתרחשות התאונה גבוהה מהפיצוי שהוא קיבל ויקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי, אז תביעת המוסד לביטוח לאומי "תיבלע" בתוך תביעתו כנגד האחראיים לנזק והוא יהיה זכאי לקבל מהאחראיים לנזקיו רק את ההפרש.

ברוב המקרים הליך התביעה יתנהל גם כנגד חברות הביטוח השונות אשר מבטחות את המעסיק בביטוח "חבות מעבידים", וכן את הצדדים השלישיים בביטוחים שונים.

 

זכות התביעה של התלויים בעובד שפגיעה בעבודה גרמה למותו:

במקרה בו תאונת העבודה גרמה למותו של העובד, יהיו התלויים בו (בדרך כלל אשתו וילדיו) זכאים להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת תלויים, ובנוסף, יהיה באפשרותם להגיש תביעה נפרדת כנגד הגורמים האחראיים להתרחשות התאונה לרבות כנגד המעסיק.

 

לאור מורכבות נושא תאונות עבודה, רצוי בעת הגשת תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד הגורמים האחראיים לתאונה כולל המעסיק לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה.

למשרד עורכי דין בוהדנה – זיסרמן ניסיון רב בהגשת תביעות בגין תאונות עבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד המעסיק ו/או כנגד צדדים שלישיים שאחראיים לקרות התאונה.

תחומי עיסוק